תמר בן-משה

איך היו הלימודים?

הלימודים בתואר הראשון היו מדהימים ועלו על כל ציפיותי. באתי ללמוד נושא שסיקרן אותי והמידע שרכשתי היה פוקח עיינים, מעניין ומרתק. הבחנתי כמה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו, החברה שלנו והמדינה בה אנו חיים דווקא כשאנחנו לומדים על מקומות, תרבויות, הרגלים והיסטוריה של מקומות אחרים, במקרה זה של אפריקה. מתוך הלימודים נחשפתי להרבה סוגיות בחברה הישראלית שלא הייתי מודעת להן וגם להרבה נפלאות, דברים יפים וקסומים שגרמו לי להעמיק את הכרותי עם אפריקה ואנשיה.
צוות המחלקה ללא יוצא מן הכלל הוא מקצועי, מחבק ובעל תשוקה אמיתית לאפריקה- דבר שמעניק לכל הרצאה את הרובד הייחודי שמושך את כל הסטודנטים. המחלקה היא משפחה ואין ספק זו חוויה שהופכת את הלימודים להרבה יותר מהנה. את חברי הטובים ביותר מן האוניברסיטה רכשתי בלימודי אפריקה!
לכל מי שרוצה ללמוד בכיף, עניין ובמקום שיש בו הזדמנויות והרבה מקומות ליצירתיות אין לי ספק שאפריקה היא המקום. אני בטוחה שבהמשך דרכי אפריקה וכל המידע שרכשתי יהיו חלק משמעותי בחיי.

מה את עושה כיום?

עם סיום לימודי התואר הראשון טסתי להתנדב בדרום-אפריקה כחלק מתכנית ההתמחויות של מרכז אפריקה. אני עובדת בארגון Masicorp שמטרתו להעצים את הטאונשיפ (יש שקוראים לזה שכונת מצוקה) הנקראת Masipumalele (מאסי בפי כולם). בשכונה רוב של תושבים שחורים. הבתים בנויים בצפיפות ועשויים מעץ ופח. בשל כך הם ידועים בחוסר עמידותם בפני שריפות (שהן דבר רווח כאן בעונת הקיץ היבשה), רעש והיגיינה. לMasicorp פרויקטים רבים בתוך השכונה המתרכזים בעיקר סביב נושא החינוך, במטרה לנסות להקנות לתושבים הצעירים אפשרויות יציאה ממאסי וגם ממעגל העוני. בחזית כל פרויקט עומדות המטרות- להעצים את הקהילה, לעשות את העבודה בשיתוף עם הקהילה ושהעבודה לא תשען על מתנדבים חיצוניים אלא במהרה תוכל להתבסס על האנשים המקומיים ותתנהל לבד.
אני עובדת בפרויקט חדש יחסית- Chasmay Road Campus שנמצא ממש בסמוך למאסי עצמה. הקמפוס שימש בעבר קולג' בוטני שנסגר לפני שנים רבות. לאורך השנים השתכנו בקמפוס ארגונים ועמותות שונות. הארגון שניהל את המקום כשל ברמה הניהולית ולכן Masicorp שהיה אחד השוכרים במקום, לקח את הניהול לידיו. כשMasicorp נכנס לתפקיד הוא קבע כי הקמפוס, כחלק מתורת הארגון, יהיה מקום שיעניק תמיכה והעצמה לתושבי מאסי. כך הקמפוס הוא מקום להכשרה של קהילת מאסי, באמצעות הארגונים השונים השוכרים את מקומם בקומפלקס, כך שהמקום הוא מעין קמפוס הכשרה או הקניית מיומנויות.
כיום מצויים בקומפלקס ארגונים כמו Justice Dolls המכין בובות מבד ומקנה למתמחות את הידע ומקום עבודה. מעבר לכך כל בובה שנמכרת מעניקה את הרווח למען לחימה בסחר בנשים וניצול נשים לזנות. הבובות מטרתן להעלות מודעות וכן לאסוף תרומות.
הארגון Ithemba Woods יוצר דברים מעץ לצד ניצול עץ לבניית בתים -מכשיר צעירים לבנייה ועיסוק בנגרות [סתם אנקדוטה מייסדת ג'סטיס דולס היא האישה של מייסד הפרויקט הזה]. הארגון Zizamela Ceramics מעניק לנשים ממאסי מקום עבודה קבוע ויציב. החנות נחשבת מאוד פה והמוצרים נמכרים בשתי חנויות בטיילת הגדולה בקייפטאון (V&A) וכן במקום קניות מקומי יותר קטן- Imhoff Farm.
ארגון נוסף הוא The Sewing Cafe אשר מלמד אנשים ממאסי תפירה יחד עם מחשבים, ואנגלית במשך חצי שנה. בוגרי המסלול מקבלים, את הידע בתפירה, מכונת תפירה ובעצם את היכולת לפתוח עסק יחד עם האנגלית שרכשו ומיומנויות המחשב.
לצדם ארגון Ikamva Labanto [ארגון גדול שעוסק בתחומים שונים,] הפרויקט הקיים בקמפוס שלנו מעניק מקום למבוגרות מקהילה מאסי למשך היום- ריפוי בעיסוק, תמיכה ומעין מועדון שמטרתו להעצים נשים מבוגרות.
כל אלו לצד אחרים העוסקים באנימציה ורובוטיקה. כעת כארבעה ארגונים נוספים מעוניינים להשכיר חלל אצלנו בקמפוס וכל ארגון חדש שכזה צריך לעמוד במאפיינים – ארגון המקנה הכשרה, לימוד או קידום אישי, היכול להעניק מקומות עבודה ותרומה למי מקהילת מאסי וכן ערך מוסף. כמובן שבבחינת שוכרים חדשים עולים נושאים של אופי הארגון, מי תומכיו, יכולותיו הכלכליות וכדומה.
בשלב זה וכחלק מתפקידי אנחנו מנסים לארגן את הקמפוס בצורה מסודרת, מאורגנת והגיונית, כך שיוכל לתפקד ללא כשלים כלכליים, בצורה הוגנת ולאורך זמן. עבודה הכוללת ניהול הידע הקיים, תיעוד הידע בצורה חכמה, סידור השכירות והפן הכספי של הקמפוס הכנסת נהלים לעובדים במקום, וכן הלאה. העבודה שולית אך החשיבות ביצירת סדר ונהלים שידאגו לשמירה על ההתנהלות השוטפת של המקום בעתיד ולאורך זמן היא קריטית. במיוחד במצב בו הארגונים יכולים להתחלף וללא התנהלות הוגנת ומסודרת המקום יכול לקרוס. כמו גם החשיבות על שימור התנאים הקיימים. בייחוד בדרום אפריקה מדינה בירוקרטית שתהליכים בה לא תמיד הולכים באופן מהיר ובצורה הגיונית.
כל אנשי Masicorp הם אנשים לבביים ומקסימים שרוצים לגרום לדברים להתנהל בצורה טובה וישרה עם המון כוונות לב אמיתיות. הרבה מן העובדים הם מתנדבים- מקומיים וזרים כאחד. מן הרגע הראשון שהגעתי למשרד כולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות ובחמימות, דאגו לרווחתי ולכך שלצד העבודה אזכה להנות מן המראות והנופים המקסימים שיש לדרום אפריקה להציע.
למרות הנסיון שלי לטייל כל סופש המשימה היא לא תמיד פשוטה. החל מכך שדרום אפריקה היא ענקית (ואם אצליח לטייל בדרומה זה כבר נתח נרחב). וכלה בכך התחבורה הציבורית פה לא מאוד בטוחה (בעיקר לא בחורה לבד) והעבודה שאני לא גרה במרכז אלא בפרברים ולכן אני קצת פחות חופשיה. אבל באמצעות חברים מהעבודה וכן מטיילים שאתם יצרתי קשר אני מטיילת לא מעט והגעתי להמון מקומות יפייפים. בנוסף, בסוף השהות אטייל קצת ולכן אני בטוחה שעוד אצליח לראות המון ולהפגש עם הרבה אנשים.
אני מתגוררת בבית של משפחה מקומית, אתם אני אוכלת בערבים כשיום בשבוע אני מכינה את ארוחת הערב. זאת התזדמנות ללמוד הרבה אחד על השני. עצם המחיה אצל משפחה מעניקה לי נקודת מבט נוספת על המקום ואופי החיים פה. כמו גם הזדמנות נוספת להכיר עוד אנשים, מקומות, דעות והשקפות.
אני לומדת המון על התנהלות שונה, ניהול וארגןן, סידור ידע והעברתו לגורמים שונים כמו גם כיצד יש להתנהל ולארגן פרויקט המרכיב גורמים רבים.
הנופים עוצרי נשימה. לצד ים וחופים לבנים קיימים הרים עוצמתיים ופריחה מיוחדת. האוכל מצוין. כנראה בשל המגוון האתני שהגיע לאזור והשפיע על האוכל כמו גם על התרבות, המראות, האנשים וההתנהלות. נדמה לי שזה גם תיאור מצוין של המקום- והאווירה- ההשפעה המולטי אתנית הזו ניכרת בכמעט כל דבר פה.

לחוויות נוספות ותמונות מההתנדבות לחצו כאן.